רוצים מצלמה קומפקטית עם עדשה איכותית ושליטה ידנית? Canon PowerShot G7 X Mark II ו־Panasonic Lumix LX100 II מציעות שתי גישות שונות. Canon מתמקדת בניידות, זום וצילום עצמי. Panasonic מעניקה חיישן גדול, עינית ושליטה שמזכירה מצלמה מקצועית.
G7 X Mark II כוללת חיישן בגודל אינץ׳ אחד ועדשת 24–100 מ״מ. הצמצם הבהיר מגיע ל־f/1.8–2.8. המצלמה גם שוקלת פחות ונכנסת בקלות לתיק קטן.
Lumix LX100 II כוללת חיישן Four Thirds גדול יותר. היא משתמשת בעדשת Leica בהירה בטווח 24–75 מ״מ. בנוסף, היא מצלמת 4K ומציעה עינית אלקטרונית.
Canon משתמשת בחיישן CMOS בגודל אינץ׳ אחד. החיישן מציע רזולוציה של 20.1 מגה־פיקסל. מעבד DIGIC 7 מטפל בצבע, ברעש ובמהירות העבודה.
Panasonic משתמשת בחיישן MOS ממשפחת Four Thirds. החיישן המלא כולל כ־21.77 מגה־פיקסל. המצלמה משתמשת בחלק משתנה ממנו לפי יחס התמונה.
הרזולוציה המעשית מגיעה לכ־17 מגה־פיקסל. נתון זה אינו אומר שהחיישן קטן יותר. Panasonic בחרה להשתמש במבנה Multi-Aspect שמנצל אזורים שונים בחיישן.
המשתמש יכול לבחור יחסי תמונה כמו 4:3, 3:2 ו־16:9. המצלמה שומרת על זווית ראייה דומה בין היחסים. מתג פיזי על העדשה מאפשר לעבור ביניהם במהירות.
החיישן של Panasonic גדול משמעותית מחיישן Canon. הוא מעניק שליטה טובה יותר בעומק השדה. הוא גם קולט יותר אור בתנאים דומים.
לכן LX100 II יכולה להפיק פחות רעש ב־ISO גבוה. היא גם מאפשרת הפרדה טבעית יותר בין הנושא לרקע. היתרון בולט בצילום דיוקנאות ובתאורה חלשה.
Canon מציעה יותר פיקסלים בתמונה הסופית. 20.1MP מעניקים מעט יותר חופש לחיתוך. עם זאת, גודל החיישן של Panasonic משפיע יותר על איכות התמונה הכוללת.
חשוב להבין שהעדשה משפיעה מאוד על התוצאה. לשתי המצלמות יש עדשות בהירות. לכן שתיהן מתמודדות היטב עם צילום בתוך מבנים.
Canon G7 X Mark II כוללת עדשת 24–100 מ״מ. היא מציעה זום אופטי של פי 4.2. הצמצם נע בין f/1.8 בצד הרחב ל־f/2.8 בקצה הזום.
הטווח הזה מעניק גמישות רבה. 24 מ״מ מתאים לנופים, קבוצות ואדריכלות. 100 מ״מ מתאים לדיוקנאות ולצילום פרטים.
הצמצם f/2.8 בקצה הזום מעניק יתרון משמעותי. הוא מכניס הרבה אור גם ב־100 מ״מ. הוא גם עוזר ליצור טשטוש רקע נעים.
Panasonic משלבת עדשת Leica DC Vario-Summilux. הטווח המקביל עומד על 24–75 מ״מ. הצמצם נע בין f/1.7 ל־f/2.8.
העדשה של Panasonic מעט בהירה יותר בצד הרחב. היא גם נהנית מהחיישן הגדול יותר. השילוב מעניק יכולת טובה מאוד בתאורה חלשה.
עם זאת, הטווח מסתיים ב־75 מ״מ. Canon מגיעה עד 100 מ״מ ומעניקה יותר גמישות. ההבדל מורגש בדיוקנאות ובצילום נושאים מרוחקים.
עדשת Leica שומרת על חדות טובה ומפיקה צבעים עשירים. DPReview התרשם מהשילוב בין העדשה לחיישן. האתר הגדיר אותו כמתאים מאוד למצלמת טיולים.
לצילום כללי, Canon מציעה טווח שימושי יותר. לאיכות תמונה ולעומק שדה, Panasonic מעניקה יתרון. שתי העדשות איכותיות ובהירות.
בתאורה טובה, שתי המצלמות מפיקות תמונות חדות. Canon מציעה צבעים נעימים וגוני עור טבעיים. Panasonic מעניקה טווח דינמי רחב יותר ופרטים נקיים.
החיישן הגדול של LX100 II מעניק לה יתרון. הוא שומר טוב יותר על פרטים באזורים כהים ובהירים. הוא גם מגיב טוב יותר לעריכת קובצי RAW.
Panasonic הסירה את מסנן המעבר הנמוך מהחיישן. הבחירה הזאת משפרת את רמת הפירוט. מצד שני, היא עלולה ליצור דפוסי Moiré בפרטים צפופים.
Canon מפיקה קובצי JPEG מוצלחים ישירות מהמצלמה. משתמשים רבים לא יצטרכו לערוך כל תמונה. הצבעים החמים מתאימים במיוחד לצילום אנשים.
LX100 II מעניקה מראה מפורט וטבעי. היא גם מציעה מצבי Photo Style שונים. משתמשים יכולים לשנות צבע, ניגודיות וחדות.
TechRadar שיבח את איכות התמונה של Panasonic. האתר התרשם גם מהחיישן ומהעדשה. הוא הגדיר אותה כמצלמה מוצלחת עבור צלמים מנוסים.
DPReview הגיע למסקנה דומה. האתר ציין את החיישן הגדול ואת העדשה הבהירה. עם זאת, הוא גם הצביע על מגבלות בממשק ובמיקוד הרציף.
לצילום תמונה בודדת, Panasonic מנצחת באיכות הכוללת. Canon עדיין מספקת תוצאות מצוינות. היא מפצה בעזרת רזולוציה גבוהה יותר וזום ארוך יותר.
שתי המצלמות מתאימות לצילום באור חלש. Canon מציעה f/1.8 בצד הרחב. Panasonic מציעה f/1.7 וחיישן גדול יותר.
Panasonic מקבלת יתרון כאשר התנאים זהים. החיישן הגדול אוסף יותר אור ומפיק פחות רעש. הוא גם שומר טוב יותר על צבעים ב־ISO גבוה.
Canon עדיין מתמודדת היטב בתוך מבנים. העדשה שומרת על צמצם f/2.8 עד 100 מ״מ. המערכת מאפשרת לצלם אנשים בלי פלאש.
שתי המצלמות כוללות ייצוב אופטי. הוא מאפשר להשתמש במהירות תריס נמוכה יותר. התכונה עוזרת כאשר הנושא אינו זז.
ייצוב אינו מקפיא ילד או אדם בתנועה. במצב כזה צריך להעלות את מהירות התריס. העדשות הבהירות עוזרות לשתי המצלמות.
Panasonic מציעה טווח ISO טבעי של 200–25,600. אפשר להרחיב אותו כלפי מטה ל־ISO 100. Canon מציעה טווח ISO של 125–12,800.
הערך הגבוה ביותר אינו תמיד שימושי. רעש וירידה בפרטים מופיעים הרבה קודם. Panasonic עדיין שומרת על יתרון מעשי בזכות החיישן.
Canon מציעה טבעת שליטה סביב העדשה. המשתמש יכול להקצות לה צמצם, מהירות תריס או הגדרה אחרת. מתג קטן מאפשר לבחור תנועה חלקה או מדורגת.
חוגה עליונה משנה את מצב הצילום. חוגת פיצוי חשיפה יושבת מתחתיה. מסך המגע עוזר לשנות הגדרות במהירות.
Panasonic בחרה בגישה מסורתית יותר. טבעת צמצם יושבת ישירות על העדשה. חוגה עליונה קובעת את מהירות התריס.
חוגה נוספת שולטת בפיצוי החשיפה. מתג על העדשה משנה את יחס התמונה. מתג אחר עובר בין מיקוד אוטומטי, מאקרו ומיקוד ידני.
הגישה הזאת מאפשרת לראות את ההגדרות לפני הפעלת המצלמה. היא גם מפחיתה את הצורך להיכנס לתפריטים. צלמים מנוסים ירגישו שליטה ישירה יותר.
Panasonic מוסיפה כפתורי פונקציה רבים. המשתמש יכול להתאים אותם להרגלי העבודה. התפריטים רחבים ומציעים אפשרויות מתקדמות.
מצד שני, המערכת עלולה להרתיע משתמשים חדשים. מספר החוגות והמצבים דורש הסתגלות. Canon מציעה חוויה פשוטה ונגישה יותר.
לשליטה ידנית, Panasonic מנצחת. לצילום אוטומטי ולשימוש מהיר, Canon מרגישה ידידותית יותר.
G7 X Mark II משתמשת במיקוד מבוסס ניגודיות. המערכת עובדת היטב עם נושאים יציבים. מסך המגע מאפשר לבחור את נקודת המיקוד.
המיקוד מהיר מספיק לצילום משפחה וטיולים. עם זאת, הוא מתקשה יותר במעקב אחר תנועה. הנושא יכול לצאת מהפוקוס במהלך רצף.
Panasonic משתמשת במערכת DFD עם זיהוי ניגודיות. החברה משלבת מידע על מאפייני העדשה. כך המצלמה מעריכה את כיוון המיקוד לפני התיקון.
בתמונה בודדת, LX100 II מתמקדת במהירות רבה. Panasonic מצהירה על זמן של כ־0.1 שנייה בתנאים מתאימים. הבדיקות המקצועיות אישרו תגובה זריזה.
המערכת כוללת 49 אזורי מיקוד. היא מציעה זיהוי פנים, זיהוי עיניים ומיקוד נקודתי. גם מצב מאקרו מאפשר להתקרב עד כשלושה סנטימטרים בצד הרחב.
במעקב רציף, שתי המצלמות מציגות מגבלות. DFD יכולה ליצור תנועה קטנה קדימה ואחורה. התופעה ניכרת במיוחד בווידאו.
Panasonic מהירה יותר בתמונה בודדת. אף אחת מהן לא מתאימה במיוחד לספורט מהיר. מצלמה עם זיהוי פאזה תציע מעקב אמין יותר.
Canon מצלמת עד כשמונה תמונות בשנייה. היא מציעה מאגר צילום טוב יחסית. אפשר לצלם רצפים גם בקובצי RAW.
הקצב מתאים לילדים ולתנועה מתונה. עם זאת, המיקוד הרציף מגביל את שיעור התמונות החדות. צילום ארוך גם ממלא את המאגר.
Panasonic מצלמת עד 11 תמונות בשנייה עם מיקוד קבוע. עם מיקוד רציף, הקצב יורד לכ־5.5 תמונות בשנייה. הנתון תלוי גם בסוג הקובץ.
LX100 II מציעה מצב 4K Photo. המצלמה מקליטה רצף 4K בקצב 30 תמונות בשנייה. לאחר מכן המשתמש בוחר תמונה בגודל כשמונה מגה־פיקסל.
מצב Pre-Burst שומר רגעים מלפני הלחיצה ואחריה. הוא עוזר בצילום פעולה שקשה לתזמן. לדוגמה, אפשר לתפוס קפיצה או תנועה קצרה.
Panasonic מציעה גם Post Focus. המצלמה מצלמת כמה מוקדים ומאפשרת לבחור אחד לאחר הצילום. אפשר גם לשלב אזורים בעזרת Focus Stacking.
התכונות מעניקות ל־Panasonic יתרון יצירתי. Canon מציעה רזולוציה מלאה ברצף, אך פחות כלים. LX100 II מתאימה יותר לצלם שאוהב להתנסות.
Canon PowerShot G7 X Mark II אינה מצלמת 4K. הרזולוציה המרבית עומדת על Full HD 1920×1080. היא מגיעה עד 60 תמונות בשנייה.
לכן צריך להסיר את הביטוי „צילום 4K” מכותרת המוצר באתר. ייתכן שהכותרת התבלבלה עם G7 X Mark III. הדגם החדש יותר אכן תומך ב־4K.
Canon מאפשרת שליטה ידנית בזמן ההקלטה. היא כוללת גם Touch AF ומיקוד ידני עם Peaking. מערכת הייצוב עוזרת בצילום ידני.
Panasonic מצלמת 4K UHD בקצב של עד 30 תמונות בשנייה. היא תומכת גם בקצבי 25p ו־24p, לפי הגדרת המערכת. Full HD מגיע עד 60p.
צילום 4K של Panasonic מבצע חיתוך נוסף בחיישן. לכן זווית העדשה נעשית צרה יותר. טווח 24 מ״מ מרגיש קרוב יותר לכ־32 מ״מ ב־4K.
החיתוך מקשה על וולוג ידני ועל צילום בחדר קטן. הוא גם מפחית חלק מיתרון החיישן הגדול. עם זאת, התמונה עדיין מציעה יותר פירוט מ־Full HD.
LX100 II אינה כוללת כניסת מיקרופון. גם Canon אינה מציעה כניסה כזאת. שתי המצלמות מסתמכות על המיקרופונים המובנים.
לצילום וידאו איכותי, Panasonic מנצחת בזכות 4K. ליוצרי וידאו מתקדמים, שתיהן מציגות מגבלות. היעדר כניסת מיקרופון פוגע בגמישות.
Canon כוללת מסך מגע בגודל שלושה אינץ׳. המסך מציע כ־1.04 מיליון נקודות. הוא עולה ב־180 מעלות לצילום עצמי.
המסך גם נוטה כלפי מטה בכ־45 מעלות. המבנה עוזר בצילום מעל גובה הראש. הוא מתאים לסלפי, לוולוגים בסיסיים ולזוויות נמוכות.
Panasonic כוללת מסך מגע בגודל שלושה אינץ׳. הרזולוציה עומדת על כ־1.24 מיליון נקודות. המסך קבוע ואינו מסתובב.
המסך הקבוע מגביל צילום מזוויות נמוכות וגבוהות. הוא גם אינו מאפשר לראות את עצמכם מול המצלמה. זאת אחת המגבלות המרכזיות של LX100 II.
Panasonic מפצה בעזרת עינית אלקטרונית. העינית מציעה כ־2.76 מיליון נקודות והגדלה של כ־0.7. היא עוזרת מאוד בצילום תחת שמש חזקה.
Canon אינה כוללת עינית. המשתמש חייב לצלם דרך המסך האחורי. באור חזק, לפעמים קשה להבחין בפרטים.
צלמי רחוב ונוף עשויים להעדיף את העינית של Panasonic. משתמשים שמצלמים את עצמם יעדיפו את Canon. הבחירה תלויה בצורת העבודה.
Canon שוקלת כ־319 גרם עם הסוללה והכרטיס. מידותיה עומדות על כ־105.5×60.9×42.2 מ״מ. היא נכנסת בקלות לתיק קטן.
Panasonic שוקלת כ־392 גרם עם הסוללה והכרטיס. מידותיה עומדות על כ־115×66.2×64.2 מ״מ. העדשה והעינית מוסיפות נפח.
LX100 II עדיין קטנה ביחס למצלמת Micro Four Thirds עם עדשה נפרדת. עם זאת, היא אינה נכנסת לכל כיס. עדיף לשאת אותה בנרתיק או בתיק.
Canon מרגישה יותר כמו מצלמת כיס. אפשר לקחת אותה לכל מקום בלי ציוד נוסף. הידית הקדמית גם משפרת את האחיזה.
Panasonic מציעה גוף רחב ומקום רב יותר לפקדים. היא מרגישה בטוחה ומקצועית יותר ביד. צלמים עם ידיים גדולות עשויים להעדיף אותה.
לניידות, Canon מנצחת בבירור. לאחיזה ולשליטה, Panasonic מעניקה יתרון.
Canon כוללת פלאש קופץ בתוך הגוף. הוא עוזר בצילום מזדמן ובמילוי צללים. אפשר להפעיל אותו במהירות בלי לשאת אביזר.
Panasonic אינה כוללת פלאש פנימי. בחלק מהשווקים היא מגיעה עם יחידת פלאש חיצונית קטנה. תכולת האריזה יכולה להשתנות לפי היבואן.
LX100 II כוללת נעל חמה בחלק העליון. אפשר לחבר פלאש חיצוני תואם. ניתן גם להשתמש באביזרים נוספים.
Canon אינה מציעה נעל חמה. היא מסתמכת על הפלאש הפנימי. זהו פתרון פשוט יותר למשתמש יומיומי.
Canon כוללת גם מסנן ND פנימי. המסנן מפחית את כמות האור שנכנסת לעדשה. הוא עוזר להשתמש בצמצם פתוח בשמש.
Panasonic אינה כוללת מסנן ND מובנה. עם זאת, העדשה משתמשת בתבריג 43 מ״מ. אפשר לחבר מסנן חיצוני מתאים.
Canon מעניקה נוחות מיידית. Panasonic מעניקה מערכת גמישה יותר לאביזרים. צלמים מתקדמים עשויים להעדיף את הנעל ואת התבריג.
Canon משתמשת בסוללת NB-13L. היא מספקת בערך 265 תמונות לפי תקן CIPA. מצב ECO מעלה את הנתון לכ־355 תמונות.
Panasonic משתמשת בסוללת DMW-BLG10. היא מספקת בערך 340 תמונות דרך המסך. שימוש בעינית יכול לשנות מעט את התוצאה.
Panasonic מציעה יתרון בחיי הסוללה. בכל זאת, צילום 4K ו־Wi-Fi מקצרים את זמן העבודה. סוללה נוספת יכולה לעזור ביום צילום ארוך.
Canon כוללת Wi-Fi ו־NFC. אפליקציית Camera Connect מאפשרת להעביר תמונות ולשלוט במצלמה. אין בה Bluetooth.
Panasonic כוללת Wi-Fi ו־Bluetooth. האפליקציה מאפשרת שליטה מרחוק והעברת תמונות. Bluetooth שומר על חיבור חסכוני לטלפון.
שתי המצלמות תומכות בטעינה דרך USB. הן משתמשות בחיבורים ישנים יחסית ולא ב־USB-C. זמני הטעינה תלויים במקור החשמל.
| מאפיין | Canon PowerShot G7 X Mark II | Panasonic Lumix LX100 II |
|---|---|---|
| שנת השקה | 2016 | 2018 |
| סוג החיישן | CMOS בגודל 1 אינץ׳ | MOS ממשפחת Four Thirds |
| רזולוציה מעשית | 20.1MP | עד כ־17MP |
| מעבד | DIGIC 7 | Venus Engine |
| מבנה חיישן | יחס 3:2 | Multi-Aspect |
| טווח עדשה | 24–100 מ״מ | 24–75 מ״מ |
| זום אופטי | פי 4.2 | פי 3.1 |
| צמצם | f/1.8–2.8 | f/1.7–2.8 |
| מיקוד | זיהוי ניגודיות | DFD עם זיהוי ניגודיות |
| צילום רציף | עד כ־8 תמונות בשנייה | עד 11 תמונות בשנייה |
| וידאו מרבי | Full HD 60p | 4K 30p |
| מצב 4K Photo | אין | יש |
| ייצוב אופטי | יש | POWER O.I.S. |
| מסך | מתכוונן, עולה קדימה | מסך מגע קבוע |
| עינית אלקטרונית | אין | יש, כ־2.76 מיליון נקודות |
| פלאש מובנה | יש | אין |
| נעל חמה | אין | יש |
| מסנן ND מובנה | יש | אין |
| Wi-Fi | יש | יש |
| Bluetooth | אין | יש |
| משקל עם סוללה | כ־319 גרם | כ־392 גרם |
| מחיר נוכחי ב־IHP | 4,480 ש״ח | לא נמכרת כרגע ב־IHP |
Canon מתאימה למטיילים שרוצים מצלמה קטנה. היא נכנסת בקלות לתיק ומציעה טווח זום שימושי. אפשר לצלם נוף, משפחה ודיוקנאות בלי להחליף עדשות.
היא מתאימה גם לצילום עצמי. המסך עולה קדימה ומאפשר לראות את המסגרת. הפלאש המובנה עוזר בצילום מזדמן.
המצלמה מעניקה תוצאות טובות ישר מהמצלמה. הצבעים נעימים והתפעול פשוט יחסית. משתמשים חדשים יכולים להתחיל במצב אוטומטי.
מי שצריך וידאו 4K צריך לבחור דגם אחר. גם צלמים שרוצים עינית ירגישו בחסרונה. Canon מתאימה בעיקר לתמונות ול־Full HD.
Panasonic מתאימה לצלמים שמעריכים שליטה ידנית. טבעת הצמצם וחוגת התריס מעניקות חוויה מסורתית. אפשר לשנות הגדרות בלי להיכנס לתפריט.
החיישן הגדול מתאים לצילום רחוב, נוף ודיוקנאות. הוא מפיק תמונות איכותיות ומעניק עומק שדה רדוד. עדשת Leica מחזקת את התוצאה.
צלמים שמצלמים בשמש ייהנו מהעינית. גם נעל הפלאש ותבריג המסננים מעניקים גמישות. Panasonic מתאימה למי שרוצה מצלמה קטנה אך רצינית.
לעומת זאת, היא פחות מתאימה לוולוגים. המסך אינו מסתובב וה־4K חותך את התמונה. גם היעדר כניסת מיקרופון מגביל את הווידאו.
Panasonic Lumix LX100 II אינה נמכרת כרגע ב־IHP. לכן המאמר אינו מציג עבורה מחיר או קישור לרכישה. היא משמשת כאן כנקודת השוואה מקצועית.
Panasonic Lumix LX100 II מנצחת באיכות התמונה הכוללת. החיישן הגדול ועדשת Leica מעניקים לה יתרון. היא גם מציעה 4K ועינית אלקטרונית.
Canon G7 X Mark II מנצחת בניידות ובגמישות. היא קלה יותר ומציעה טווח עד 100 מ״מ. המסך המתכוונן והפלאש גם משפרים את השימוש היומיומי.
לצלם מנוסה, Panasonic מציעה חוויה עשירה יותר. החוגות, העינית והחיישן מתאימים לעבודה ידנית. היא מרגישה כמו מצלמה מקצועית קטנה.
למשתמש שרוצה מצלמה פשוטה וניידת, Canon עשויה להתאים יותר. היא קלה לנשיאה ומציעה זום רחב יותר. היא גם נוחה לצילום אנשים וסלפי.
לצילום וידאו, Panasonic מנצחת בזכות 4K. עם זאת, החיתוך והמסך הקבוע מגבילים אותה. אף אחת מהן אינה פתרון מושלם ליוצרי וידאו מקצועיים.
המנצחת הכוללת לצילום היא Panasonic LX100 II. Canon עדיין מעניקה חבילה שימושית ונוחה יותר לרבים. הבחירה תלויה בין איכות ושליטה לבין גודל וגמישות.
Canon PowerShot G7 X Mark II זמינה ב־IHP
מחפשים מצלמה קומפקטית עם חיישן גדול ועדשה בהירה? Canon PowerShot G7 X Mark II ו־Panasonic Lumix LX100 II מציעות שתי גישות שונות. שתיהן מספקות שליטה ידנית ועדשה קבועה.
Canon מתמקדת בניידות, טווח זום נוח ומסך שמתאים לצילום עצמי. Panasonic משתמשת בחיישן גדול יותר, עינית אלקטרונית ובקרות צילום ישירות. היא גם מצלמת וידאו 4K.
IHP מציעה את Canon PowerShot G7 X Mark II במחיר 4,480 ש״ח. המחיר המקורי עמד על 5,500 ש״ח. Panasonic LX100 II אינה נמכרת כרגע ב־IHP, ולכן לא נציג עבורה מחיר.
ההשוואה נשענת על המפרטים הרשמיים של Canon ושל Panasonic. בדקנו גם מבחנים מקצועיים של אתרי צילום מוכרים. השווינו חיישנים, עדשות, וידאו, מיקוד, תפעול וניידות.
Canon G7 X Mark II כוללת חיישן CMOS בגודל אינץ׳ אחד. החיישן מציע רזולוציה של 20.1 מגה־פיקסל. מעבד DIGIC 7 מטפל בצבעים ובהפחתת רעשים.
Panasonic LX100 II כוללת חיישן Four Thirds גדול יותר. החיישן המלא מציע כ־21.77 מגה־פיקסל. המצלמה משתמשת באזור משתנה לפי יחס התמונה.
הרזולוציה המרבית של קובץ התמונה עומדת על כ־17 מגה־פיקסל. Panasonic אינה משתמשת בכל שטח החיישן בכל צילום. שיטת Multi-Aspect שומרת על זווית דומה ביחסים שונים.
אפשר לבחור ביחס 4:3, 3:2, 16:9 או 1:1. מתג ייעודי על העדשה מאפשר לעבור ביניהם. המצלמה מתאימה את אזור החיישן לכל יחס.
החיישן של Panasonic גדול משמעותית מחיישן אינץ׳ אחד. הוא יכול לאסוף יותר אור ולספק טווח דינמי רחב יותר. הוא גם מאפשר שליטה טובה יותר בעומק השדה.
מצד שני, Canon מציעה יותר פיקסלים בתמונה הסופית. 20.1MP מעניקים יותר אפשרויות חיתוך לעומת כ־17MP. ההבדל אינו גדול בהדפסות רגילות.
Panasonic הסירה את מסנן המעבר הנמוך מהחיישן. הבחירה עוזרת לשמור על חדות ופרטים. היא גם עלולה להגדיל סיכון לדפוסי Moiré במצבים מסוימים.
מבחינת איכות בסיסית, Panasonic מקבלת יתרון בזכות גודל החיישן. Canon מפצה באמצעות רזולוציה גבוהה יותר וגוף קטן משמעותית.
Canon כוללת עדשת 24–100 מ״מ במונחי Full Frame. הזום האופטי מגיע לפי 4.2. הצמצם נע בין f/1.8 ל־f/2.8.
הטווח מתאים לצילום כללי. 24 מ״מ מתאים לנוף ולקבוצות. 100 מ״מ מעניק יתרון בדיוקנאות ובצילום פרטים.
Panasonic משתמשת בעדשת Leica DC Vario-Summilux. הטווח המקביל עומד על 24–75 מ״מ. הצמצם נע בין f/1.7 ל־f/2.8.
העדשה של Panasonic בהירה מעט יותר בצד הרחב. היא גם עובדת עם חיישן גדול יותר. השילוב יכול ליצור טשטוש רקע טבעי יותר.
הטווח הקצר מגביל צילום מרחוק. Canon מגיעה ל־100 מ״מ ומציעה גמישות רבה יותר. ההפרש מורגש בדיוקנאות ובטיולים.
Panasonic מציעה מצב מאקרו שמגיע למרחק של כשלושה סנטימטרים בצד הרחב. הוא מתאים לפרחים, מזון ופרטים קטנים. בקצה הטלה מרחק המיקוד גדל משמעותית.
שתי העדשות כוללות ייצוב אופטי. הן גם שומרות על צמצם בהיר לאורך טווח הזום. זהו יתרון לעומת מצלמות טיולים עם עדשות כהות.
לצילום אנשים ופרטים, Canon מעניקה טווח נוח יותר. לאיכות מרבית ולשליטה בעומק השדה, Panasonic מחזיקה ביתרון.
Canon מפיקה תמונות חדות עם צבעים נעימים. גוני העור נראים טבעיים כברירת מחדל. קובצי JPEG דורשים מעט עריכה במקרים רבים.
העדשה הבהירה עוזרת לצלם בתוך מבנים. הצמצם f/1.8 מכניס הרבה אור בצד הרחב. המצלמה יכולה לשמור על ISO נמוך יחסית.
Panasonic נהנית מחיישן Four Thirds גדול יותר. הוא שומר טוב יותר על פרטים בצללים. הוא גם מפיק פחות רעש ברגישויות ISO בינוניות וגבוהות.
DPReview שיבח את איכות התמונה של LX100 II. האתר התרשם גם מהעדשה המהירה ומהגמישות של החיישן. TechRadar העניק שבחים דומים.
הרזולוציה של Panasonic נמוכה מעט יותר. עם זאת, איכות הפיקסלים והחיישן הגדול מצמצמות את החיסרון. התמונות מתאימות להדפסות ולעריכת RAW.
Canon עדיין מעניקה תוצאות מצוינות לצילום יומיומי. משתמשים שמעלים תמונות לרשתות החברתיות לא תמיד יבחינו בפער. תאורה טובה מצמצמת אותו עוד יותר.
בצילום לילה, Panasonic יכולה להציג יותר פרטים ופחות רעש. היא גם מאפשרת ליצור הפרדת רקע חזקה יותר. Canon מפצה באמצעות טווח זום שימושי וגודל קטן.
מצלמות רבות חותכות את אותה תמונה כאשר משנים יחס. Panasonic פועלת אחרת. חיישן גדול מאפשר לה לבחור אזור שונה עבור כל יחס.
ביחס 4:3, המצלמה משתמשת באזור גבוה יותר. ביחס 16:9, היא משתמשת באזור רחב יותר. כך היא שומרת טוב יותר על זווית הראייה.
מתג פיזי ליד העדשה מאפשר לעבור במהירות. הצלם יכול לבחור יחס לפי הסצנה. לדוגמה, 16:9 מתאים לנוף ו־1:1 מתאים לקומפוזיציה מרובעת.
המערכת מעודדת לחשוב על הקומפוזיציה לפני הצילום. היא מתאימה לצלמים שאוהבים לעבוד באופן מכוון. היא גם מקטינה את הצורך בחיתוך לאחר הצילום.
Canon מאפשרת לבחור כמה יחסי תמונה דרך התפריט. היא משתמשת בחיתוך מתוך החיישן. התהליך נוח, אך פחות מתקדם מהפתרון של Panasonic.
משתמשים שמצלמים תמיד ביחס 3:2 לא יקבלו יתרון גדול. לעומת זאת, צלמי רחוב ונוף יכולים ליהנות מהגמישות.
Canon משתמשת במערכת מיקוד מבוססת ניגודיות. היא עובדת היטב עם נושאים יציבים ובתאורה טובה. מסך המגע מאפשר לבחור נקודת מיקוד במהירות.
המערכת פחות טובה במעקב אחר תנועה. היא יכולה לחפש את המיקוד בזמן וידאו. גם צילום ילדים או בעלי חיים דורש יותר תשומת לב.
Panasonic משתמשת במערכת DFD מבוססת ניגודיות. המערכת מנתחת את טשטוש העדשה ומעריכה את כיוון המיקוד. Panasonic מצהירה על תגובה של כ־0.1 שנייה בתנאים מתאימים.
בצילום תמונות, LX100 II מתמקדת במהירות. היא מגיבה היטב לנושאים יציבים ולתנועה מתונה. TechRadar התרשם מהתגובה המהירה שלה.
עם זאת, DFD אינה מערכת זיהוי פאזה. היא יכולה להציג תנודות קטנות בזמן וידאו. מעקב אחר תנועה אינו מגיע לרמת מצלמות חדשות יותר.
Panasonic מצלמת עד 11 תמונות בשנייה כאשר המיקוד נשאר קבוע. עם מיקוד רציף, הקצב יורד לכ־5.5 תמונות בשנייה. Canon מגיעה לכשמונה תמונות בשנייה בתנאים המתאימים.
Panasonic מוסיפה מצבי 4K Photo. הם מקליטים רצף 4K ומאפשרים לבחור פריים של שמונה מגה־פיקסל. המצב מתאים לרגעים מהירים וקשים לתזמון.
לצילום רגיל, שתי המצלמות מהירות מספיק. Panasonic מציעה יותר כלים לצלם המתקדם. אף אחת אינה מובילה מודרנית במעקב אחר תנועה.
Canon PowerShot G7 X Mark II אינה מצלמת 4K. הרזולוציה המרבית שלה עומדת על Full HD 1920×1080. היא מצלמת עד 60 תמונות בשנייה.
לכן חשוב להסיר את המילים „צילום 4K” מכותרת המוצר באתר. ייתכן שהכותרת התבלבלה עם G7 X Mark III. הדגם החדש יותר אכן מצלם 4K.
Canon מציעה שליטה ידנית במהלך ההקלטה. מסך המגע מאפשר לבחור את אזור המיקוד. מערכת הייצוב מספקת תוצאה טובה בצילום ידני רגוע.
Panasonic LX100 II מצלמת 4K UHD ברזולוציית 3840×2160. היא תומכת בקצבים של 30, 25 ו־24 תמונות בשנייה. Full HD מגיע עד 60 תמונות בשנייה.
צילום 4K מעניק יותר פירוט. הוא גם מאפשר לחתוך חלק מהמסגרת בפרויקט Full HD. יוצרי תוכן יכולים לשנות קומפוזיציה לאחר הצילום.
עם זאת, Panasonic מבצעת חיתוך משמעותי במצב 4K. זווית העדשה נעשית צרה יותר. טווח 24 מ״מ מתקרב לכ־32 מ״מ, לפי מצב הצילום.
החיתוך מקשה על וולוג ידני ועל צילום בחדרים קטנים. הוא גם פוגע ביתרון של העדשה הרחבה. Full HD שומר על זווית רחבה יותר.
Panasonic אינה כוללת כניסת מיקרופון חיצוני. גם Canon אינה מציעה אותה. שתי המצלמות מסתמכות על המיקרופונים המובנים.
Panasonic מנצחת בתחום הווידאו בזכות 4K. עם זאת, היא אינה מצלמת וולוגים מודרנית. המסך הקבוע והיעדר כניסת מיקרופון מגבילים אותה.
Canon כוללת מסך מגע בגודל שלושה אינץ׳. המסך עולה ב־180 מעלות לצילום עצמי. הוא גם נוטה מטה לצילום מעל הראש.
המבנה מתאים לסלפי ולסרטונים קצרים. הוא גם עוזר בצילום מזוויות נמוכות. אפשר לבחור הגדרות ומיקוד דרך המגע.
Panasonic כוללת מסך מגע בגודל שלושה אינץ׳. הרזולוציה עומדת על כ־1.24 מיליון נקודות. עם זאת, המסך נשאר קבוע ואינו זז.
המסך הקבוע מגביל צילום מזוויות נמוכות וגבוהות. הוא גם אינו מתאים לצילום עצמי. זאת אחת המגבלות הבולטות של LX100 II.
Panasonic מפצה באמצעות עינית אלקטרונית. העינית מציעה כ־2.76 מיליון נקודות והגדלה של כ־0.7. היא עוזרת מאוד בשמש חזקה.
Canon אינה כוללת עינית. המשתמש חייב לצלם דרך המסך. באור חזק, לפעמים קשה לראות פרטים ולבדוק חשיפה.
צלמי רחוב וצלמים מנוסים עשויים להעדיף את העינית. יוצרי תוכן ומשתמשים שמצלמים את עצמם יעדיפו את המסך של Canon.
Panasonic LX100 II מציעה מערך של פקדים פיזיים. טבעת סביב העדשה שולטת בצמצם. חוגה עליונה שולטת במהירות התריס.
חוגה נוספת מנהלת את פיצוי החשיפה. מתג על העדשה מחליף יחס תמונה. מתג אחר עובר בין מיקוד רגיל, מאקרו ומיקוד ידני.
הפקדים מאפשרים לראות את ההגדרות גם כשהמצלמה כבויה. הם גם מקטינים את הצורך להיכנס לתפריטים. צלמים מנוסים יכולים לעבוד במהירות.
Canon מציעה טבעת שליטה מסביב לעדשה. הטבעת יכולה לשנות צמצם או הגדרה אחרת. חוגה אחורית מוסיפה שליטה נוספת.
התפעול של Canon פשוט וידידותי יותר למתחילים. מסך המגע מאפשר לשנות הגדרות במהירות. הגוף גם פחות עמוס בכפתורים.
Panasonic מעניקה חוויית צילום ישירה ומסורתית. Canon מעניקה חוויה נגישה וקומפקטית יותר. הבחירה תלויה ברמת הניסיון ובהעדפה האישית.
Canon שוקלת כ־319 גרם עם סוללה וכרטיס זיכרון. מידותיה עומדות על כ־105.5×60.9×42.2 מ״מ. היא נכנסת לכיס מעיל או לתיק קטן.
Panasonic שוקלת כ־392 גרם עם הסוללה והכרטיס. מידותיה עומדות על כ־115×66.2×64.2 מ״מ. העדשה והעינית הופכות אותה לעבה יותר.
LX100 II עדיין קטנה לעומת מצלמה עם עדשה נפרדת. עם זאת, היא לא נכנסת בקלות לכיס רגיל. נרתיק קטן יתאים לה יותר.
Canon מתאימה יותר לנשיאה יומיומית. אפשר לקחת אותה בלי לתכנן תיק צילום. גם המשקל הנמוך עוזר במהלך טיול ארוך.
Panasonic מעניקה אחיזה טובה ושליטה רחבה. הגוף הגדול משפר את התפעול. הוא גם מספק מקום לעינית ולחוגות.
מי שמעדיף את המצלמה הקטנה ביותר יבחר ב־Canon. מי שמוכן לשאת גוף גדול יותר יקבל חוויית צילום עשירה ב־Panasonic.
Canon כוללת פלאש מובנה קופץ. הוא מספק אור מילוי בצילום אנשים. הוא גם שימושי במקומות חשוכים ובצילום מזדמן.
Panasonic אינה כוללת פלאש בתוך הגוף. בחלק מהערכות היא מגיעה עם יחידת פלאש חיצונית קטנה. היחידה מתחברת לנעל האביזרים.
נעל האביזרים של Panasonic יכולה לקבל פלאשים תואמים. היא מעניקה יותר גמישות לצלמים. Canon אינה כוללת נעל חמה.
Canon כוללת מסנן ND פנימי. המסנן מפחית את כמות האור שנכנסת לעדשה. הוא מאפשר להשתמש בצמצם פתוח גם בשמש.
Panasonic אינה מציעה מסנן ND פנימי. העדשה כוללת הברגה בקוטר 43 מ״מ. אפשר לחבר מסנן חיצוני מתאים.
שתי המצלמות כוללות יציאת HDMI וחיבור USB. שתיהן שייכות לדור שלפני USB-C. Panasonic תומכת בטעינה דרך USB.
Canon משתמשת בסוללת NB-13L. היא מספקת בערך 265 תמונות לפי תקן CIPA. מצב ECO יכול להעלות את המספר לכ־355.
Panasonic משתמשת בסוללת DMW-BLG10. תקן CIPA מצביע על כ־340 תמונות דרך המסך. שימוש בעינית עשוי לשנות את הנתון.
Panasonic מעניקה יתרון בחיי הסוללה. עם זאת, צילום 4K וחיבור אלחוטי מקצרים את הזמן. סוללה נוספת עדיין יכולה לעזור.
Canon כוללת Wi-Fi ו־NFC. אפליקציית Camera Connect מאפשרת להעביר תמונות ולשלוט מרחוק. היא אינה כוללת Bluetooth.
Panasonic כוללת Wi-Fi ו־Bluetooth. אפליקציית Lumix מאפשרת להעביר תמונות ולהפעיל שליטה מרחוק. Bluetooth עוזר לשמור על חיבור חסכוני.
| מאפיין | Canon PowerShot G7 X Mark II | Panasonic Lumix LX100 II |
|---|---|---|
| שנת השקה | 2016 | 2018 |
| חיישן | CMOS בגודל 1 אינץ׳ | Four Thirds רב־יחסי |
| רזולוציית תמונה מרבית | 20.1MP | כ־17MP |
| מסנן מעבר נמוך | יש | אין |
| עדשה | Canon | Leica DC Vario-Summilux |
| טווח מקביל | 24–100 מ״מ | 24–75 מ״מ |
| זום אופטי | פי 4.2 | פי 3.1 |
| צמצם | f/1.8–2.8 | f/1.7–2.8 |
| מיקוד | זיהוי ניגודיות | DFD מבוסס ניגודיות |
| צילום רציף | עד כ־8 תמונות בשנייה | עד 11 תמונות בשנייה |
| וידאו מרבי | Full HD 60p | 4K 30p |
| צילום 4K | אין | יש |
| ייצוב אופטי | יש | יש |
| עינית אלקטרונית | אין | יש, 2.76 מיליון נקודות |
| מסך מגע | עולה ב־180 מעלות | קבוע |
| צילום עצמי | נוח יחסית | מוגבל |
| כניסת מיקרופון | אין | אין |
| פלאש מובנה | יש | אין |
| נעל אביזרים | אין | יש |
| מסנן ND פנימי | יש | אין |
| Wi-Fi | יש | יש |
| Bluetooth | אין | יש |
| משקל עם סוללה | כ־319 גרם | כ־392 גרם |
| מחיר נוכחי ב־IHP | 4,480 ש״ח | לא נמכרת כרגע ב־IHP |
Canon מתאימה למשתמשים שרוצים מצלמה קומפקטית באמת. היא נכנסת לתיק קטן ונוחה לנשיאה יומיומית. טווח 24–100 מ״מ מכסה מצבים רבים.
היא מתאימה לטיולים, משפחה, דיוקנאות ותמונות לרשתות. המסך העולה עוזר בסלפי ובסרטונים קצרים. הצבעים הנעימים מקטינים את הצורך בעריכה.
גם העדשה הבהירה מתאימה לצילום בתוך מבנים. מסנן ND מובנה עוזר בשמש חזקה. הפלאש מספק פתרון מהיר במקומות חשוכים.
מי שצריך 4K או עינית צריך לשקול מצלמה אחרת. Canon מתאימה יותר לצילום תמונות ול־Full HD. היא פחות מתאימה להפקות וידאו מתקדמות.
Panasonic מתאימה לצלמים שמעריכים שליטה ידנית. חוגות הצמצם והתריס יוצרות חוויית צילום ישירה. העינית עוזרת לבנות תמונה בצורה מדויקת.
החיישן הגדול מתאים לנוף, רחוב ותאורה חלשה. הוא מעניק טווח דינמי רחב וטשטוש רקע טבעי. העדשה הבהירה מחזקת את היתרון.
מצבי 4K ו־4K Photo מוסיפים אפשרויות יצירתיות. עם זאת, המסך הקבוע מגביל צילום עצמי. גם היעדר כניסת מיקרופון פוגע בשימוש לוולוגים.
המצלמה מתאימה לצלם שמוכן לשאת גוף מעט גדול יותר. היא פחות מתאימה למי שמחפש מצלמת כיס פשוטה. Panasonic דורשת גם היכרות עם בקרות צילום.
Panasonic Lumix LX100 II אינה נמכרת כרגע ב־IHP. לכן המאמר אינו כולל מחיר או קישור לרכישה. היא משמשת כאן כנקודת השוואה מקצועית.
Panasonic Lumix LX100 II מנצחת באיכות התמונה הכוללת. החיישן הגדול והעדשה הבהירה מעניקים לה יתרון. היא גם מציעה 4K, עינית ושליטה ידנית רחבה.
Canon G7 X Mark II מנצחת בניידות ובגמישות היומיומית. היא קטנה יותר ומציעה טווח עד 100 מ״מ. המסך העולה מתאים יותר לצילום עצמי.
לצלם המנוסה, Panasonic מציעה חוויה עשירה יותר. היא מעניקה שליטה מהירה ואיכות גבוהה. מערכת Multi-Aspect מוסיפה גמישות מעניינת.
למשתמש שרוצה מצלמה קטנה ונוחה, Canon עשויה להתאים יותר. היא פשוטה לנשיאה ומציעה תוצאות טובות מאוד. גם הצבעים וטווח הזום מחזקים אותה.
עבור וידאו 4K, Panasonic מנצחת. עבור סלפי, וולוג בסיסי ו־Full HD, Canon נוחה יותר. אף אחת אינה פתרון מושלם ליוצרי וידאו מודרניים.
המנצחת הטכנית היא Panasonic Lumix LX100 II. המנצחת בנוחות ובניידות היא Canon G7 X Mark II. הבחירה הנכונה תלויה בעיקר בסגנון הצילום.
Canon PowerShot G7 X Mark II זמינה ב־IHP במחיר 4,480 ש״ח. המחיר המקורי עמד על 5,500 ש״ח. לפני הרכישה, כדאי לבדוק בעמוד המוצר את המלאי, האחריות ואפשרויות האספקה. צוות IHP יכול לעזור בבדיקת ההתאמה לצילום טיולים, משפחה ותוכן לרשתות.
